עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מספר 12- פוסט אחרון בהחלט
14/01/2016 22:05
Yotam Tzuker

שלום לקוראים ההדוקים שלי!!

1.רוצה לדבר אתכם היום על מונח שנקרא "מחשוב ערפל". לפי כתבה מרתקת של עיתון אנשים ומחשבים: מחשוב ערפל (fogging, fog computing) הוא תבנית המרחיבה את שירותי מחשוב הענן לקצה הרשת המקומית. המטאפורה באה מהעובדה, שערפל הוא הענן הקרוב יותר לקרקע ועל כן, "מחשוב ערפל" מתרכז בעיבוד מידע בקצה הרשת הארגונית. בדומה לענן, גם מחשוב ערפל מספק שרותי מידע מחשוב אפליקציות ואחסון המידע למשתמשי הקצה. המשמעות היא לא לחזור אחורה לימים בהם כל המידע היה בארגון על שרתים מקומיים, אלא לשלב ולתת פתרון לאפליקציות הדורשות זמינות גבוהה ביותר בזמן אמת והמיקום של בסיס הנתונים לא מאפשר להגיע לביצועים הרצויים.

המודל הזה מאפשר לשים את האפליקציה קרוב יותר למקום בו ה-Smart devices מייצריםActionabledata, וכתוצאה מכך, יהיה קל ומהיר יותר לנהל כמויות מידע אדירות המיוצרות בתעשיות השונות.

 

2.תיאוריית הזנב הארוך לפי ויקיפדיה היא- הוא ביטוי מתחום הסטטיסטיקה שנישאל על ידי כריס אנדרסון, עורך מגזין WIREDלתיאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית. מנועי המלצה למעשה נעזר בניתוח נתונים בביג דאטא בכדי לקבל את ההחלטות שלהם ולדעת מה להציג למשתמשים. בסופו של דבר המשתמש בנקודת הקצה יודע האם כדאי לו לקנות או לא לקנות את המוצר לפי מנועי המלצה שעשו שימוש בניתוחי ביג דאטא וכך חברות כמו אמזון יכולות להרוויח על פי תיאוריית הזנב הארוך.

 

3.אסביר תחילה על פירמידת הידע DIKW. זאת פירמידה שמתארת תהליך שבו נתון אקראי הופך לתובנה עסקית. יש לו כמה שלבים למעשה, נתון, מידע ידע ותובנה.

 בהרצאה דיברנו על מערכת מקוונת למציאת הזמן המתאים ביותר לביצוע הזרעה מלאכותית בפרות. בכדי שנוכל להתאים את המערכת לזמנים הנכונים עלינו לדעת לנהל את הידע שלנו בצורה הטובה ביותר ולאגור ולנתח את הנתונים שנאספו על הפרות במשך השנים. כמו כן נתון אקראי כמו מספר הפרות יכול להשפיע על תובנה עסקית בעולם הזה ולהשפיע על הזמן בו נחליט למעשה לבצע הזרעה של הפרות. נניח ונרצה שדבר כזה יקרה בקיץ, בעקבות זה שגילינו שבקיץ יש לנו יותר פרות, אז זהו מקרה קלאסי בו נתון הופך לתובנה עסקית.

 

0 תגובות
פוסט אחרון- פוסט מספר 11
11/01/2016 18:07
Yotam Tzuker

שלום לכולם וברוכים הבאים לפוסט האחרון שליL

 

היום נדון על מספר נושאים ואשתף אותכם ב2 סרטונים מרתקים ולאחר מכם אשתף בחוויותי מהסרטונים.

 

1.      אשמח אם תצפו בסרטון הזה: https://www.youtube.com/watch?v=9jRkACywckE 

 

הסיכון באי שיתוף מידע לעומת הסיכון בחשיפה:

 

קיימת חשיבות גדולה בההבאת המידע לידיים הנכונות, אם המידע לא מגיע לידיים הנוכנות אין בו שום תועלת. בסרטון ניתן לראות דוגמא לכך, במלחמה המידע יכול לסייע לאנשים אחרים, לכן נפתח חמ"ל שדואג לשלוח מידע לגורמים רבים בצבא. בזכות שיתוף המידע מהלכים רבים התקדמו ולא היה צורך בנשק מתקדם יותר או הוצאות משאבים אחרות אלא רק בשיתוף המידע הנכון. זאת דוגמא לחשיבות בשיתוף המידע ולכך שהיא מצילה חיים.

יותר מסוכן זה אי שיתוף המידע מאשר החשיפה עצמה, למעשה במידה ולא שיתפנו את המידע תהליכים משמעותיים יכולים להיעצר ולא להתקדם. לשיתוף המידע יש חשיבות רבה לכן חייב לשתף אך לנקוט בנהלי אבטחת מידע מחמירים.

 

יצירת תרבות של שיתוף מידע:

מומלץ מאוד לעודד שיתוף מידע על ידי תמריצים, כמו למשל יעדי שיתוף ידע לכל אחת מהמחלקות. במידה ותהיה לעובדים מוטיבציה לשתף מידע בין המחלקות הארגון יקבל מכך המון. חשוב גם לחשוף הצלחות מצד ההנהלה לכל נושא שיתוף המידע ואז לייצר אצל העובדים את ההבנה וההכרה בחשיבות שיתוף המידע.

 

 

2.      אשמח אם תצפו בסרטון הבא:

 

מוטיבציה חיצונית אל מול מוטיבציה פנימית:

 

קיימים הבדלים בין מוטיבציה חיצונית, לדוגמת שכר לעובדים, תנאי עבודה ומשאבים ארגוניים שונים אל מול מוטיבציה פנימית ששקולים לרמת הערכים והנכונות של העובד למטרה והעבודה אותה הוא עושה. המוטיבציה הפנימית נמדדת על ידי רמת המסירות של העובד לעבודה ורמת ההשקעה שלו בהגעה לתוצאות טובות יותר. בסרטון אתם יכולים לראות כי מוטיבציה פנימית משמעותית להצלחתו של עובד הרבה יותר ממוטיבציה חיצונית ותמריצים חומריים. יש חשיבות לארגון להתמקד במוטיבציה הפנימית וחיזוק הקשר של העובד למקום העבודה.

 

 

רעיונות לתמרוץ עובדים:

 

אני מאמין שבכדי לתמרץ עובדים בכתיבת דוח מסוים יש חשיבות לתת להם פידבקים חיוביים ולחבר אותם לעשייה ולחשיבות האמיתית של הדו"ח עבור צוות ההנהלה. במידה והעובדים אכן ירגישו שהייתה חשיבות לדוחות שהם רשמו והם אכן הועילו למנהלים לקבל החלטות טובות יותר הם יבינו את הערך הגבוה של העבודה שעשו. חשוב כל הזמן לשמור על הקשר והחיבור בין המנהל לעובד. 

0 תגובות
פוסט מספר 10
04/01/2016 15:38
Yotam Tzuker

היי חברים,

שמח שאתם עוד איתי, לצערי נשארו לנו עוד רגעים אחרונים אז תהיו מרוכזים:)

 

הפעם נדבר על הדברים הבאים:

 

1.     ניתן דוגמאות לצרכים ארגוניים וצרכים אישיים שאפשר לפתור באמצעות קהילות ידע

2.     נדבר על סיבות בעד וסיבות נגד שימוש בתשתית ויקי חינמית בארגון גדול.

3.     נגדיר מתי כדאי להשתמש בארגון בקהילת ידע ומתי בויקי ?

 

 

1.    דוגמאות לצרכים ארגוניים וצרכים אישיים שאפשר לפתור באמצעות קהילות ידע:

 

  נגדיר את המונח קהילת ידע- זאתי קבוצה של אנשים שיש להם אינטרס משותף לקיים סחר בידע כלשהו. ברוב הארגונים ישנה הגבלה של מספר האנשים המשתתפים בקהילת הידע ומשתדלים להגיבל את הכמות לעשרות בודדות של אנשים. בדרך כלל בתוך הארגון הקהילות יתרכזו סביב איזשהו רעיון משותף או בעיה מהותית שחשוב לנו לפתור.

הסיבה המרכזית ליצירת של קהילות ידע הינה הצורך הבסיסי של האדם בשיתף ידע, הרחבת קשרים בין גורמים בארגון מתוך ההבנה שזה יביא למעשה לחסכון במשאבים ויעזור בייעול הפעילות בארגון

 

מהם הצרכים האישיים הנפתרים כתוצאה מקהילות ידע:

צורך עסקי- קהילות הידע מסייעות בפתרון בעיות טכניות, בעיות אפיון ועזרה ופניה למומחים.

צורך פרטי-ניתן להיעזר בקהילות ידע על ידי סיוע אישי בנושאים של חוקים ותקנות במדינה וכמו כן גם סיוע בריאותי או אפילו ייעוץ אישי ומקצועי. ישנם אנשים שעוסקים בכל מיני תחומים ותמיד ישמח לשמוע מאדם שכבר עבר את אותה דרך כמוהו ולהתייעץ- כך ייעשה שימוש בקהילת ידע.

 

2.    שימוש בתשתית ויקי חינמית בארגון גדול:

 

בארגון שאני עבדתי בשנה האחרונה,אינטל, השתמשנו במערכת ויקי שהינה פלטפורמה פשוטה לכתיבה משותפת של תכנים באינטרנט- תוך כדי שיתוף כלל העובדים בתכנים.

הסיבות בעד השימוש בויקי בארגון:

קל לשימוש, נוח ואינטואיטיבי, מאפשר הכנסה ועריכה של תכנים על ידי מספר כותבים ללא צורך להעברה בין המחברים בתהליך מורכב. כמו כן ניתן לשמור מידע בהקשר מתאים מה שמקל על מציאת ידע רלוונט. ניתן לעדכן את הנתונים כל הזמן בלי חובה לפרסם תוכן סופי וכך יוצר אפשרות לשאר העובדים לשפר את התוכן. כמו כן ניתן לראות מי אחראי על הגרסה של כל אחד מהשיפורים ולעודד עובדים לשפר.

סיבות נגד השימוש בויקי בארגון:

דורש תחזוקה שוטפת של הארגון כמו כן דורש מהעובדים לעדכן כל הזמן את התכנים ודורש מאיש טכני שיהיה אמון על זה. בנוסף, יש צורך לעקוב אחרי אמינות הנתונים והאם הנתונים שהוכנסו הם באמת אמיתיים.

 

3.    מתי כדאי להשתמש בארגון בקהילת ידע ומתי בויקי ?

 

לפני שמקבלים את ההחלטה עלינו לשאול איזה פתרון ישרת את הארגון ואיך בדיוק הוא ישרת את הארגון. השימוש בויקי הוא קל ונוח ומאפשר לבצע עדכונים ברורים ופשוטים.

השאלה המרכזית שיש לשאול היא כיצד כל אחת מהפתרונות תשרת את הארגון. שימוש בוויקי קל, נוח, מאפשר לבצע עדכונים באופן פשוט וברור. מנגד קהילת ידע מאפשרת לארגון לנהל ידע תוך מתן הרשאות (אבטחת מידע), תיעוד היסטורי של ידע וקטלוג יותר מבוזר של הנושאים והחברים הרלוונטיים עבור כל נושא.


0 תגובות
פוסט מספר 9
28/12/2015 17:44
Yotam Tzuker

ברוכים הבאים לפוסט מספר 9, תודה לכל אלה שעדיין ממשיכים לעקוב אחרי כל כך הרבה זמן:)

 

בפוסט זה נדבר על מספר נושאים:

1.    נדון על האם יש הבדל בתכונות הנדרשות מההמון בשני סוגי ניסויים : ניחוש משקל פר וניחוש מספר יונים ששחררו לאוויר.

2.    נבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים, ננמק לגבי סוג השיטה שנבחר.

3.    נדבר על מהם הקשיים והסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים

 

1.

א. בניסוי הראשון של ההפרחת יונים נדרש מההמון לצפות בשחרור היונים לאוויר ולהעריך בהתאם את כמות היונים. על מנת לבצע זאת חייבים המעריכים לצפות במתרחש ועל ידי ספירה מהירה של כלל היונים או יותר סביר ספירה של קבוצה והסקה על הכלל בהתאם לגודל הקבוצה ביחס לשאר המרחב בגין הכמות הסופית המוערכת.

 

ב. בניסוי השני בו נדרשו ההמון להעריך משקל של פר, לא הייתה חובה להסתכל על הפר והסתפקנו בהערכה כי מדובר בפר בוגר, היה ניתן לבצע הערכה גם בדמיון וגם על בסיס הערכה המבוססת על ידע קודם.

כמו כן, קיים טווח ערכים סביר שאליו יכוונו ההמון ואין באמת טעם בהתבוננות בפר לצורך אומדן משקלו.

 

2. קיימות 4 שיטות עקריות בפעילויות של חוכמת המונים:

- טורניר רעיונות

-  שווקי חיזוי

-  דירוג באמצעות אסימונים

- דירוג באמצעות גיליון ציונים.

השיטה שאני בוחר בה היא שווקי חיזוי. אסביר בקצרה מה זה שווקי חיזוי.שווקי חיזוי הנם בורסות  שבהן במקום לסחור במניות סוחרים בדעות/ רעיונות/ תחזיות. שיטה זותאפשר לבחון את סיכויי המוצרים להצליח כיוון שהמשתתפים ישקיעו במוצר בו הם מאמינים שישמש אותם ולכן יש סיכוי שירכשו אותו.

 

3.  יזמים רבים בימים אלו משתמשים בשיטת מימון ההמונים בכדי להשיג כסף למימון המיזם החדש שלהם. שיטה זו הינה שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים, שמבוסס על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. שיטה זו צמחה מאוד בשנים האחרונות וניתן לראות אתרים רבים שכל ייעודם הינו מימון המונים.

ישנם יתרונות רבים למימון מסוג זה, עם זאת החסרונות הבולטים של מימון ההמונים הוא הפחד של היזם לחשוף את הקניין הרוחני ואת הרעיון אשר הינו מנת חלקו. מכיוון שהחשיפה של הפרוייקט גדולה, קיים חשש כי אחד הנחשפים ייקח את הרעיון ויקדם אותו בעצמו. בנוסף לכך, חסרון נוסף ומשמעותי הוא התלות של היזם בגיוס כסף מהמון ולא ממשקיע יחיד. החסרון הכי משמעותי הינו הזמן המוגבל לגיוס הכסף כי קיים לנו תאריך דדליין שאנחנו מחוייבים לגייס את הכסף עד אליו.

 

0 תגובות
פוסט מס. 8
22/12/2015 16:19
Yotam Tzuker
שלום לכולם וברוכים הבאים לפוסט מספר 8 שלי:)

1. תחילה אענה על השאלה:איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתותחברתיות מהמקובל ברשת האינטרנט 1-9-90 ?

מהמקובל ברשת האינטרנט 1-9-90 ניתן לחלק את אחוז העובדים אשר תורמים מידע וידע ברשתות החברתיות בצורה הבאה:
1% ממשתמשי הרשת יוצרים את רוב התוכן.
9% ממשתמשי הרשת מגיבים ומתייגים את התוכן.
90% ממשתמשי הרשת צורכים את התוכן.
בכדי שנוכל להגדיל את מספר העובדים שתורמים מידע וידע יש לחבר בין העובדים של ה-1% ואת העובדים של ה-9% וליצור צוות גדול ומשמעותי. 
בנוסף ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע על ידי עידוד העובדים לתרומת הידע על ידי דרכים שונות, פרסים בונוסים הכרה והערכה, יש לדאוג לכך שלעובדים יהיה אכפת להעביר את הידע ולשתפו, או לפחות שתהיה להם מוטיבציה לעשות זאת.

2. כעת אתייחס למאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי", ואענה על השאלה כיצד רשתחברתית ארגונית יכולה לעזור ?

במאמר מדובר על כך שרשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לנהל את החברה. כמו כן במידה ויהיה ניהול רשתי אז לעובדים רבים תהיה הרגשה של ניהול והם יהיו כמנהלים ויתרמו לארגון יותר .
על ידי שיתוף המידע אשר הדגשנו את חשיבותו יוכלו עובדי הארגון לתרום מההבנה והידע שלהם לטובת הצלחתו של הארגון. יתר על כן שיתוף המידע בין העובדים יוכל לסייע לכולם ולשפר את התנהלות הארגון ובכך לייצר ארגון יעיל, מוצלח ומרוויח יותר.

0 תגובות
פוסט מס.7
15/12/2015 11:51
Yotam Tzuker
שבוע טוב לכולם, תודה שאתם ממשיכים לעקוב.
השבוע בקורס ניהול ידע למדנו על חדשנות בארגון ועל חדשנות פתוחה.

1. בנאומו המפורסם אמר סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל לשעבר: “innovation distinguishes betweena leader and a follower” .
כשבוחנים את הציטוט הזה יודעים לשייך אותו לדרך הניהול של ג'ובס, אז תמיד האמין כי צריך להיות מוביל דרך בחדשנות הטכנולוגית. ג'ובס תמיד טען שבמידה וחברה רוצה להיות בחזית החברות המובילות בעולם היא תמיד חייבת לשים דגש על חדשנות ויצירתיות, אחרת היא לא תהיה מובילת תחום אלא מובלת בשוק. לכל מי שיצא לראות את הסרט על חייו של ג'ובס, בוודאי הבחין בגישה זאת של ג'ובס. ג'ובס תמיד רצה להיות מוביל דרך בעולם החדשנות ותמיד דאג להוציא מוצר חדש יותר, כמו למשל עם הצלחת האייפוד גובס תמיד רצה לחשוב איך מוציאים מוצר חדשני ומרתק יותר לשוק.

2. עקומת הטכנולגיה S, זוהי עקומה שמציגה את השינוי במחיר של מוצר מסוים ביחס לזמן. השם ניתן לה מכיוון שהגרף שלה נראה בדיוק כמו האות האנגלית S. בתחילת הדרך התפרצות המוצר הינה איטית אבל לאחר מכן יש התפרצות שגורמת לשינוי מהיר עד שבסוף העלייה שוב פעם תהיה איטית.

3. החדשנות הפתוחה הינה גישה אשר דורשת להיות חזקים בידע ולהיות בעלי ניסיון עשיר בסביבה התחרותית החיצונית של השחקנים המרכזיים בענף שיתוף הIP- Intellectual Property. ישנם דרכי שונות להתמודד עם גישה זאת, בעיקר על ידי חוזים מול החברות שמעניקות שירותים וגם באמצעות מציאת אינטרסים משותפים מצד בעלי העניין.

4. Absorptive Capacity היא למעשה היכולת להכיר בערך של מידע חדש וכמו כן לדעת להטמיע אותו ולהתאימו לקצוות מסחריים. בעולם הדיגיטלי בו אנחנו חיים היום ישנן כמויות עצומות של מידע ולחברות אין את היכול להתמודד עם כמויות המידע והם זקוקים לסיוע מחברות חיצוניות, כלומר לחברות אין את ה Absorpitive Capacity הדרוש להתמודדות עםהסיטואציה. גישת החדשנות הפתוחה מהווה פתרון רלוונטי להתמודדות עם הסיטואציה הזאת.
0 תגובות
פוסט מספר 6
07/12/2015 01:20
Yotam Tzuker
שלום לעוקבים:)
השבוע במסגרת לימודי ניהול ידע למדנו על ניהול תכנים בארגון, חשיבות ניהול תכנים אלו ומערכות ומודלים העוזרים לנהל תכנים בארגון והתבקשנו לענות על מספר שאלות הקשורות לנושא.
בפוסט זה אשתדל לענות על כלל השאלות:

1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?
OCR היא תוכנת זיהויי תווים אופטי. תכונה זו ממירה תמונה סרוקה במחשב למסמך, תמליל ממוחשב. כך בעצם התוכנה ממירה את הדואר הנכנס למסמך ממוחש בכדי לשמור אותו במערכת שבו ניתן לתייג מילות מפתח או מתן שיוך נושאי למסמך במאגר ניהול הידע ולשים בתקייה מתאימה כך שיהיה ניתן למצאו בקלות.

2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Work Flows) ?

קיימת חשיבות לשלב מסמכים דיגיטלים בWork Flow מכיוון שקיימת הפלטפורמה לעבודה משותפת של מספר עובדים שונים, ממחשבים שונים בארגון. שימוש במסמכים דיגיטליים לרוב כרוך בשיתוף הקובץ ויכול עריכה משותפת. בנוסף, שילוב מסמכים דיגיטלים תאפשר פישוט תהליכי עבודה הדורשים מספר תהליכים מאנשים שונים.

3. מה החשיבות של הגירת תכנים ?
לרוב נתקל זאת בהנעת פרויקט ניהול מסמכים, או כל מערכת אשר המסמכים הינם חשובים. הגירת התכנים הקיימים חשובה מאוד על מנת להביא את המידע הקיים, המידע שנאסף בעבר, ואת הידע והניסיון שקיים בארגון ולשלב אותו במערכת החדשה.

4. בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל ?
בכדי לשלב את המיילים במערכת ניהול מסמכים עלינו להחליט האם אנחנו מעלים למערכת את תוכן המייל, את הקבצים המצורפים אליו, או אולי את שניהם. 
לדעתי כדי לשמור רק את הקבצים ולהדביק להם איזשהו תג מזהה שנדע מה ההקשר שלו.

0 תגובות
Post No. 5
01/12/2015 10:39
Yotam Tzuker
1. עולמות קטנים:

דוגמא של עולם קטן בארגונים:
ישנם הרבה ארגונים שעובדים עם תתי ארגונים ואלו מהווים "עולמות קטנים", ניקח לדוגמה את מחלקת המכירות או מחלקת הייצור בארגון. כל אחת מהמחלקות מהווה עולם קטן משל עצמה, כאשר נוצרים חיבורים מיוחדים וחזקים בין חברי המחלקה. לרוב יכול להיווצר מצב שאין חיבור בין המחלקות ויש צורך לעשות ייישור קו מדי פעם. חשוב ליצור מצב שכל אחד בארגון מכיר גם את הפעילות של העמיתים מהצוותים האחרים.

איך קיום עולמות קטנים בארגונים מפריע לשיתוף ידע:
היווצרותם של עולמות קטנים בארגונים פוגעת בשיתוף הידע מכיוון שהיא יוצרת שוני בין התתי ארגונים ופוגעת במחשבה המשותפת על האינטרס המשותף של תתי הארגונים כחלק מהארגון הגדול. יש חשיבות לשתף ידע בין כלל חברי הקבוצה ולא כפי שלרוב נוצר לשמר אותו בין חברי הקבוצה.

דרכים להגברת שיתוף הידע מבלי לשנות את המבנה הארגוני:
הצעתי היא שיש לפעול בכדי לשתף מידע בין העולמות הקטנים בארגון בכדי שהארגון הרחב יוכלו לנהל את המידע בצורה מיטבית. שווה להשתמש במערכות מידע המשלבות מחשבה רוחבית ויוצרות אינטרקציה בין תתי הארגונים. כמו כן הייתי מציע לקיים פגישות תכופות בין ראשי התתי ארגונים בכדי לחלוק את האינטרסים אחד של השני ואת המחשבות והמטרות שלהם על מנת להתקדם למטרה והאינטרס המשותף. 

2. הצעת ייעול

א. במקרה זה ניתן לראות כי  השלב שמדובר בו הנו שלב  ה"למידה תוך כדי"- שלב זה הינו שלב הפקת הלקחים, המסקנות וכמובן הפעילות לשיפור תוך כדי העבודה.

ב. מודל SECI הינו מודל אשר מבין את יצירת הידע כתהליך דינאמי הכולל 3 אלמנטים:
1- המעבר בין המצבים השונים.
2- המרחב המשותף בו מתפתח הידע.
3- נכסי הידע הארגוניים. 

ישנם ארבעה מצבים בהם הידע מתפתח כספירלה ונע בין הסמוי לגלוי:
 Socialization, Combination,Externalization, internationalization. 

במקרה זה, הצעת הייעול שהעובד הגיש מתייחסת לשלב הExternalization שהינו הפיכת הידע מסמוי לגלוי. בשלב זה העובד משתף את הידע עם הכלל ופועל בכדי לגרום להם להבין ולתעד אותו.

0 תגובות
הפוסט הרביעי שלי-פוסט מספר 4!
22/11/2015 15:13
Yotam Tzuker
שלום לכם,
משתף אתכם במשוב קצר שהכנתי על הפעילות שלי בפורום 20-80 אשמח אם תעיינו:
https://docs.google.com/forms/d/18fBjZxMvloxPzfiyS94oiWxKlp60aNqP4fEwIlr1ZsU/edit

במגסרת קורס ניהול ידע למדנו השבוע על ארגון לומד.
ארגון לומד הינו ארגון אשר מבצע פעולות רבות הקשורות בידע שלו כגון: ייצור, לכידה, פירוש, העברה ושימור ידע חדש כל זאת בכדי לשפר את הארגון ואת כלל התהליכים המתנהלים בו. כלי מרכזי בארגון לומד הוא ביצוע התחקירים, אשר מסייעים לארגון במידה והוא נכשל, כך שיוכל ללמוד מהטעיוית שלו ולא לחזור עליהן, כמו כן במקרה של הצלחה ידע הארגון לשחזר אותן.
בשיעור האחרון הוצגה בפנינו שאלה:
למפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרה שהריאקטור עלה על גדותיו והחומר נשפך החוצה. בתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק ולכן לא התקבלה התראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא נשפך. המפעילים נימקו את ניתוק הגלאי בכך שבלילה הקודם היו הרבה התראות שווא ולכן ניתקו את הגלאי כדי שאפשר יהיה להמשיך לייצר.

נשאלנו האם יש צורך להעניש את המפעילים?

אז מה שאני חושב הוא שנראה כי המפעילים הם האשמים העיקריים במקרה הזה ויש צורך לפטר אותם. אם כי, בהסתכלות שנייה ומעמיקה ניתן לחשוב כי המפעילים הם רק סיבה תורמת לכל מה שאירע ולא מהווים את הסיבה הישירה לאירוע. כלומר, אם נחליט לפטר את העובדים, לא בטוח כי נפתור את הבעיה. על מנת לבחון את הגורם לבעיה עלינו לבצע תחקיר בו נבין מה הוא הגורם לבעיה ונוכל להפיק לקחים בכדי למנוע מזה לקרות עוד פעמים.
כמו כן אני חושב שצריכים להיות נהלים מדוייקים יותר לגבי רמות הדיווח של המפעילים ומהם הדברים שצריכים לעבור לאי אילו גורמים. בנוסף יוגדר למפעילים כי קיים עונש במידה והם לא מדווחים או לא פועלים לפי הנהלים.

0 תגובות
הפוסט הראשון שלי
09/11/2015 21:37
Yotam Tzuker

1. מחקר ופיתוח תרופות חדשניות:

כאשר מתעסקים בפרוייקטים של פיתוח תרופות ניתן לומר שהם פרוייקטים ארוכים יותר עם מספר שלבים מורכבים. יש חשיבות גדולה לשים דגש על מחקר ובדיקות, מכיוון שהמוצר עליו אנו עובדים הם בני אדם ובמקרה כזה טעויות עלולות לעלות בחיי אדם.

כמו כן קיים גם סיכון כלכלי בדבר זה מכיוון שקיים תלות בארגוני הבריאות ובאישור שהם ינפיקו לתרופה, במידה ולא יונפקו האישורים המתאימים הכסף ילך לטמיון והמשקיעים יצאו מאוכזבים. בהתחשב בסיכונים הללו עלינו לשים דגש על השלבים הנכונים בפיתוח התרופה והם:

    שלב 1: שלב המחקר- בשלב זה נתחיל במחקר כללי אשר מגלה ומזהה את הצורך לתרופה אשר לא קיימת בשוק או צורך לשדרוג תרופה קיימת. לאחר שמתגלה צורך כזה החוקרים עושים מחקר מקיף המבוסס על מידע על תרופות קיימות וחומרים פעילים מוכרים על מנת למצוא נוסחא נכונה לפיתוח התרופה.

    שלב 2: שלב הפיתוח- בשלב זה מפתחים את התרופה על פי הנוסחא שניתנת ע"י החוקרים ומקבלים תרופה נסיונית. המידע שמספקים החוקרים בשלב זה הינו למעשה מידע תאורטי בלבד.

     שלב 3: שלב הבדיקות הקליניות- בשלב זה עלינו לבצע ניסויים של התרופה הקיימת תחילה על בעלי חיים ולאחר מכן נבצע זאת בבני אדם. בשלב הניסוי בבני אדם יש לשים לב שעומדים בכל המגבלות האתיות הרלוונטיות.

    שלב 4: שלב קבלת הרישוי לתרופה-בשלב זה אוספים את כל המידע הנצבר מהשלבים הקודמים ועורכים אותו בצורה מסודרת ועניינית על מנת להגישו לגופים הממונים על הנפקת אישורים לתרופות.

     שלב 5: שלב השיווק והמעקב-בשלב זה נתחיל את השיווק לאחר קבלת האישורים הרלוונטים. כעת, ניתן לבצע סקר שוק אמיתי ולעקוב אחרי התרופה ויעילותה בשוק הצרכנים


2. מדוע חשוב לארגונים לנהל ידע:

·      אנו יודעים כי תהליך המחקר ופיתוח כרוך בבזבוז משאבים רב ולכן במידה ולא ישמר הידע ולא יהיה מעעקב אחרי המחקרים והטעיוות שנעשו, ייווצר מצב בו נצטרך לעשות זאת בשנית והכסף הכרוך בכל אחד מאלו ישולם פעם נוספת. למעשה בכל פעם שהארגוןירצה לבצע פעולות מסויימות הוא יוכל לסמוך על הידע השמור לו מהעבר ולעבד אותו לשימוש בפעולות הרלוונטיות שלו בהווה. ניהול ידע יוביל את הארגון למימוש המטרות שלו ויקדם אותו מבחינה מקצועית

3. תובנות מההרצאה:

ניהול ידע הינו דבר מהותי והתנהלות לא נכונה עם ניהול הידע יכולה לפגוע באיכות המידע המעובד שאנו נפיק ולמעשה יגרום לבזבוז משאבים חשובים כמו זמן וכסף. מידע הינו בעל ערך רב לארגון ובכדי להיות ארגון מוביל עלינו להקפיד ולשמור על ניהול הידע שלנו ולהפו אותו לגורם מרכזי בהתנהלות השוטפת שלנו וכמו כן להפוך מידע סמוי לגלוי ולדאוג להנגיש אותו לכלל העובדים כדי שיוכלו להפיק ממנו תועלת



0 תגובות